Daf 111a
וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵיאַךְ בַּת יוֹרֶשֶׁת שְׁנֵי מַטּוֹת אֶלָּא זוֹ שֶׁאָבִיהָ מִשֵּׁבֶט אֶחָד וְאִמָּהּ מִשֵּׁבֶט אַחֵר וּמֵתוּ וִירָשָׁתַן
וְאֵין לִי אֶלָּא בַּת בֵּן מִנַּיִן אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר וּמָה בַּת שֶׁהוֹרַע כֹּחָהּ בְּנִכְסֵי הָאָב יִפָּה כֹּחָהּ בְּנִכְסֵי הָאֵם בֵּן שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ בְּנִכְסֵי הָאָב אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ בְּנִכְסֵי הָאֵם וּמִמָּקוֹם שֶׁבָּאתָ מָה לְהַלָּן בֵּן קוֹדֵם לַבַּת אַף כָּאן בֵּן קוֹדֵם לַבַּת
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב אֶחָד הַבֵּן וְאֶחָד הַבַּת שָׁוִין בְּנִכְסֵי הָאֵם מַאי טַעְמָא דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן
וְתַנָּא קַמָּא לָא דָּרֵישׁ דַּיּוֹ וְהָא דַּיּוֹ דְּאוֹרָיְיתָא הוּא
דְּתַנְיָא מִדִּין קַל וָחוֹמֶר כֵּיצַד וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים קַל וָחוֹמֶר לַשְּׁכִינָה אַרְבָּעָה עָשָׂר
Tossefoth (non traduit)
קל וחומר לשכינה י''ד. אור''ת דלכך נקט י''ד משום דאמר בהמפלת (נדה דף לא.) שלשה שותפין יש באדם הקדוש ברוך הוא אביו ואמו ונותן בו הקב''ה כנגד שניהן אבל קשה קצת דאם כן אין זה קל וחומר דמן הדין יש להיות כנגד שניהן ועוד אמר בספרי בתוספתא קל וחומר למלך וכהן י''ד פירוש משה רבינו שהיה מלך וכהן גדול ששימש שבעת ימי המילואים ואמשה רבינו אמאי נקט י''ד ודוחק לומר דמלך היינו הקדוש ברוך הוא וכהן משה ורבינו חיים כהן מפרש קל וחומר לשכינה יותר מעט מז' וכיון דאפיקתיה מז' דהיינו הסגר אוקמה אשני הסגרות וכן משמע באבות:
אֶלָּא דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן
בְּעָלְמָא דָּרֵישׁ דַּיּוֹ וְשָׁאנֵי הָכָא דְּאָמַר קְרָא מִמַּטּוֹת מַקִּישׁ מַטֵּה הָאֵם לְמַטֵּה הָאָב מָה מַטֵּה הָאָב בֵּן קוֹדֵם לַבַּת אַף מַטֵּה הָאֵם בֵּן קוֹדֵם לַבַּת
Tossefoth (non traduit)
מקיש מטה האם למטה האב וכו'. תימה לרשב''א אמאי איצטריך לאשמועינן דבן קודם לבת בנכסי האם מהיקשא דמטות תיפוק ליה מוירש אותה דאמר לקמן (בבא בתרא דף קיג:) מקיש ירושה שניה לירושה ראשונה מה ירושה ראשונה בן קודם לבת אף ירושה שניה בן קודם לבת דמיניה ילפינן לקמן דבני אחות קודמין לבנות אחות לירש בנכסי אחי האם ובנכסי אבי האם דמה ירושה ראשונה דהיינו בנכסי האב בן קודם לבת אף ירושה שניה כגון בן הבת קודם לבת הבת בנכסי אבי האם ואומר רשב''א דבן בנכסי האם היינו נמי ירושה ראשונה הבאה מכח האם ואי לאו דנפקא לן מהיקשא דמטות דבן קודם לבת בנכסי האם היכי הוה שמעינן דקודם בנכסי אבי האם דלא אתי אלא מכח היקשא דירושה ראשונה הלכך איצטריך הכא למילף מעיקרא דבן קודם לבת בנכסי האם שהיא ירושה ראשונה הבאה מכח האם ושוב נפקא לן מהיקשא דלקמן דמקיש ירושה שניה לירושה ראשונה בין ירושה שניה דאב בין ירושה שניה דאם ור''י אומר דאע''ג דנפקא לן לקמן דבן קודם לבת בנכסי אבי האם היינו משום דמכח אבוה דאימיה קאתי ולא שמעינן מינה דקודם בנכסי האם עצמן ואין נראה לרשב''א דהא מכח דאבוה דאם לא ירית אלא ע''י משמוש דנפלו לפני האם והוא יורש את אמו וא''ת כיון דמהכא שמעינן דמהיקש דמטות דבן קודם לבת בנכסי האם אמאי איצטריך כל הנך קראי דלא תסוב נחלה דאיירי בסיבת הבן וקרא דאם אין לו בת דאמר לקמן בן הבת ובת הבת מנין ת''ל אם אין לו עיין עליו דמשמע דאתא לאשמועינן דבן יורש את אמו ומיהו ההוא דואם אין לו בת איצטריך טובא דלא הוה ידעינן שהיה בן הבת יורש כלל ע''י משמוש והא דדרשינן נמי מוירש אותה להקיש ירושה שניה לראשונה הוה מוקמינן בבת הבן דוקא ולא תסוב נמי איצטריך ללאו בסיבת הבן ולא תסוב שני בסיבת הבעל ולמאן דדריש בעל משארו איצטריך לעבור עליו בשני לאוין ומיהו קשה לרשב''א דאמאי איצטריך הכא היקשא דמטות כיון דשמעינן מואם אין לו בת ומלא תסוב דבן יורש את אמו תיפוק ליה מקל וחומר דבן קודם לבת והשתא לא אמר דיו כיון דמפריך ק''ו ומיהו פלוגתא היא בכיצד הרגל (ב''ק דף כה.) דאיכא מ''ד אפילו היכא דמיפרך ק''ו אמר דיו ומיהו אפילו למ''ד לא אמר דיו איכא למימר דמילתא דאתיא בק''ו טרח וכתב לה קרא:
רַב נִיתַּאי סָבַר לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא כְּרַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל כְּמַאן כִּזְכַרְיָה אָפֵס זְכַרְיָה רַבִּי טַבְלָא עֲבַד עוֹבָדָא כְּרַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן מַאי הַאי אֲמַר לֵיהּ דְּאָמַר רַב חִינָּנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב הֲלָכָה כְּרַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב אֲמַר לֵיהּ זִיל אַהְדַּר (בָּךְ) וְאִי לָא מַפֵּיקְנָא לָךְ רַב חִינָּנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא מֵאוּנָּיךְ
רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא סָבַר לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא כְּרַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן מַאי הַאי אֲמַר לֵיהּ דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב הֲלָכָה כְּרַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב אֲמַר לֵיהּ אֶשְׁלַח לֵיהּ אִיכְּסִיף אֲמַר לֵיהּ הַשְׁתָּא כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב הוּנָא אַיתְרֵיסְתְּ לְקִבְלִי
וְאִיהוּ כְּמַאן סַבְרַהּ כִּי הָא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב
מִיסְתְּמִיךְ וְאָזֵיל רַבִּי יַנַּאי אַכַּתְפָּא דְּרַבִּי שִׂמְלַאי שַׁמָּעֵיהּ וְאָתֵי רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה לְאַפַּיְיהוּ אֲמַר לֵיהּ בַּר אִינָשׁ דַּאֲתָא לְקִיבְלַנָא הוּא יָאֵי וְגוּלְּתֵיהּ יָאֵי כִּי מְטָא לְגַבֵּיהּ גַּשְּׁשַׁהּ אֲמַר לֵיהּ דֵּין שִׁיעוּרֵיהּ כְּשַׂק
Tossefoth (non traduit)
דין שיעוריה כשק. ואם תאמר וכי גרע ממטלניות דפרק לא יחפור (לעיל בבא בתרא דף כ. ושם) דאוקימנא כעין [רסקא] ואפילו הכי שיעורייהו בג' על ג' וי''ל דהתם לא מוקי לה כעין שקא אלא לענין דלא חזו לאומנא לקנח הדם אבל האי קשה יותר מדאי:
בְּעָא מִינֵּיהּ מִנַּיִן לְבֵן שֶׁקּוֹדֵם לַבַּת בְּנִכְסֵי הָאֵם אָמַר לֵיהּ דִּכְתִיב מַטּוֹת מַקִּישׁ מַטֵּה הָאֵם לְמַטֵּה הָאָב מָה מַטֵּה הָאָב בֵּן קוֹדֵם לַבַּת אַף מַטֵּה הָאֵם בֵּן קוֹדֵם לַבַּת אֲמַר לֵיהּ אִי מָה מַטֵּה הָאָב בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם אַף מַטֵּה הָאֵם בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source